House

Magenta People

Stare in to the light

Floating in the sky...

I do not want

to stare the light

float the sky

I want to see the light

and touch the ground

שנה אלף

עומדת להסתיים שנת הלימודים הראשונה בלימודי אומנות.
הידע שלי באומנות שאף לאפס רק ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד (בעצם מגיל ארבע עשרה).
אחרי מסכת לימודים ארוכה, לימודי אדריכלות ולימודי מדעי המחשב. הבנתי שאין ביכולתי לעשות שם דבר חוץ מאשר ללמוד אומנות וזה בעצם מה שאני עושה בחיים מאז שאני מודע לעצמי.

לימודי אומנות הינם דבר מופשט לחלוטין כמו אומנות ולרוב המורה\מרצה מוצא את עצמו עומד מול עבודות סטודנטים ומנסה לקדם את התלמיד במעט שמתרחש לו מול הפרצוף וגם התלמיד לרוב מקמט את הפרצוף מול הביקורת ומנסה לפענח את המרצה.
הלימודים מלאים בדיבורי סרק ובהייה באוויר ואתה מקבל את הרושם שאינך מגיע לקצה של מוסג מה זאת אומנות והמרצים שלך אינם יודעים מה זאת אומנות.

שנה א' לא למדתי מה זאת אומנות, ובסיור בהגשות של שנה ב' איני מרגיש שישנה התקדמות בעניין אבל מורגשת עשייה, ואני חושב שהדגש אכן הוא על עשייה.
איני יכול להגיד שאני עושה אומנות האומנם אני נמצא בעשייה מתמדת, וזה מה שלמדתי השנה.

הלימודי אינו בתרגילים ובהנחיות המרצים.
למדתי צילום רישום פיסול, אומנות במרחב הדיגיטלי ווידאו ארט.
בכל אחד מהמקצועות לא היה דגש על טכניקה ואפשר להתווכח על זה. אבל אני לא באתי ללמוד אומנות כדי ללמוד טכניקה. טכניקה אפשר ללמוד מהאינטרנט אנחנו נמצאים אשר מתקיים חופש המידע ואם אני ירצה ללמוד טכניקה מסוימת ואני ימצא כיצד לבצע אותה בעזרת האינטרנט.
אחד צריך להמציא לעצמו את הטכניקה האישית ולכן לא מלמדים אותנו זאת, בשביל זה יש חוגי יצירה במתנ''ס ליד הבית.
הלימוד העיקרי הוא היצירה העשייה ההתבוננות והרגישות שאני מפתח בכך שאני נמצא במרחב שהשפה שלו היא האומנות.

הלימוד הוא בפיענוח המרצים ופידבקים מהסטודנטים.
אתה לומד מה נעשה בעבר והוא אכן נקרא אומנות ללא עוררין. שזה דיי מוזר אתה חושב לעצמך
"האם אומנות הינה אומנות כאשר היא חיה בעולם שעבר"
האם אומנות יכולה להיווצר כאן ועכשיו או שמשהו צריך לבוא ולאשר אותה "מממ זאת אכן אומנות"
נכון לעכשיו אני אקח לעצמי את המחשבה שהעשייה והפעולה היא כרגע מה שחשוב.

I P U

@ Gallery

Thunder

Can you see me change?
Its been along time since... since I felt...
since I felt these thunders in my chest
silent thunders...

מגע

המילים יוצאות מתןך גרני

ופגעות בשיניים

אין להן לאן לצאת

הן רוצות להגיע אליך

ונאלצות להתמוגג בחלל פי

מילותי דורשות ושאלות

״איה חום הגוף ששוכב במיטתך?״

ואני תוהה ומניח יד

בחלל שנוצר בין הקיר וביני

וחולם על מגע גופך שיגיע מחר