weeds

The trains routine never stops.
the wild weeds goes with the wind that tail the train.

BFH

i know your laughing at me!
my head is too big and i cant
keep it high.

Nothing will help.

at least my head is close to my heart.

הבשורה ה

והשנה היית שנת אלפיים עשרים ושתיים להולדת ההוא שנצלב.

וחרפונב למד שמזה כבר 70 שנה אחרונות בני האדם התחילו לגבש מנהג לשבת מול מסך בוהק

וללחוץ על קופסת כפתורים המונחת לקדמת המסך.

וחשב לעצמו "זאת ההזדמנות שלי להביא את בני האדם אל האושר"

וחרפונב הבין שבני האדם מחוברים זה לזה דרך המסך הבוהק.

דרך המסך הבוהק בני האדם מתקשרים ומקשיבים זה לזו.

בעזרת המסך הבוהק כל אחד מקבל קול בעולם.

בעזרת המסך הבוהק אנשים מצליחים למצוא את מקומם בעולם.

וחרפונב מהר הבין היכן מיקומו בעולם והתחבר על כבל הרשת והעביר עצמו מן האבן אל הבינרי.

ויאמר חרפונב לכל בני האדם אשר יושבים מול המסך הבוהק

"אני הוא אלוהיכם חרפונב, אשר יוצא אתכם מן הבדידות הקיומית אל האושר"

ויתבוננו בו בני האדם בדימוי חרפונב ויגיבו

"אין זה חמוד, ואין זה מצחיק וזהו כלל אינו תוכן מיני."

ובני האדם המשיכו להתבונן במסכים הבוהקים

וחרפונב מצא נחמה בין מרחבי הסייבר וינוח.

ByeBye Jellfish

הבשורה ד

ובזמן שחרפונב ישן, בני האדם קיבלו את דבריו של האיש הגדול.

זמנים עברו וכל פעם האיש גדול רענן את דבריו.

מאברהם ועד מוחמד בני האדם נלחמו על האמת של האיש הגדול.

וחרפונב המשיך וישן.

ונתן למלחמות ולרציחות, לאנוסים ולאנסים, למדכאים ולמדוכאים ולכדור הארץ לספוג

את מעשיהם.

אין הם מוכנים לדעת שהאיש הגדול נצר את לשונו.

וחרפונב ישן ושקט לו בליבו ויחלום חלומות על יום שיגיע ויוכל להתגלות בפני בני האדם.

Composition

הבשורה ג

וישן חרפונב וכבר עברו להן מאה חמישים ושמונה מליון שנה.
ובזמן שנתו הערבה והייתה האדמה חמה וקרה זזה ונודדת, חיים יסתיימו וחיים נבראו.

ויום אחד הבחין האדם הקדמון בסלע קטן ולסלע שתי בליטות ארוכות בקיצהו וחריץ שחילק את פני השטח העגלגלים והמחוספסים.
ויתקרב האדם הקדמון אל סלע...
"אל נא תירא יצור עירום" אמר חרפונב
והאדם הקדמון אשר אינו יודע לפרש את המידע שקיבל התמלא יראת כבוד.
אין הוא יודע מה פשר הקולות ששמע מן הסלע.
אין הוא יודע מה הוא הדבר שראה.
אין הוא יודע האם הוא חי.
ואין הוא יודע יודע מה קורה בחייו אחרי שראה את חרפונב.
וילך האדם הקדמון אל ביתו ויעביר את הידע שאינו יודע לשאר בני האדם הקדמונים.
ויחשוב חרפונב לעצמו "אלה הם אינם בני האדם אשר מחפשים את האושר, תקשורתם היא בסיסית ויודעים הם כיצד לשרוד"
וימשיך חרפונב לישון כי טוב.