Spacy Aya

After thoughts on RAGE

It has been seven years since id software made a game.
id software made the 90s in terms of PC gaming, reinventing side scrolling on the PC and inventing 3d shooters and made the genres what we know today. Wolfenstein 3D, Doom, Quake and online deathmatch.


Doom 3 is one of the most intense shooters I have played. Scary claustrophobic solid shooter mechanics and trys to tell a story, while id software was never famous at telling stories but you never cared about it. In fact the games were so instance that it kept you on the edge of your seat. after a crazy science fiction horror game I long waited for id's next game and knowing about RAGE for the past 3 years i had something to look forward too.

I bough RAGE for PS3 the first day it came to stores, i came home and install a load of 8GB game date and for that i had to clean my PS3 [Drive I have the 40 GB model].
When you first start the game you get a brief cut scene of how the world came to be a wasteland.
and you wake up at something that looks like a space ship and the design resembles Doom 3 corridors. Its tells you to look around press here and there and your out to the wilderness!!.


you take the path down to look around and BOOM some one attacks you (cut scene) and you get saved, he takes you to his place and gives you your first mission.

O.K. so now it starts...
You get to drive to the bandits place and kill them and this part is really good its a nice start to the game not too much clutter and dialog and you get to the action.
after couple of missions the whole game starts to disorient. the game gives you the feeling its an open world because you can drive from location to location,




it has mini games in the cities (Only TWO cities!)


and a death rally style campaign in each city. now this game is not open world.
not too many side missions and your really have too look for them and talk to each person (there are not many people in the city) in the city you don't get a world map so its hard to find places unless you get a mission and directions.
the main story is uninteresting and they try to get you into rage universe, while the "universe" is really inadequate so I really didn't care about the whole thing going on i just wanted to shoot bad guys like in the start of the game!
The shooter stages as I call them are top notch; intense scary and great level design but you have to put up with all the clutter in the game and when you break it down you only get 6 hours for shooting stages, and that is really disappointing.
Its look like id are trying to keep up with today's fashion and give the player an open world to work in it.
I think id should stick with its formula of ass kicking intense shooters.

While this game is one of the most best looking shooters out there and on the same levels very mediocre game.
oh and to make it even more mediocre there is no end boss so it doesn't end with an epic after taste.





Doom4 is on the horizion lets hope id makes it another crazy science fiction horror game.

weeds

The trains routine never stops.
the wild weeds goes with the wind that tail the train.

BFH

i know your laughing at me!
my head is too big and i cant
keep it high.

Nothing will help.

at least my head is close to my heart.

הבשורה ה

והשנה היית שנת אלפיים עשרים ושתיים להולדת ההוא שנצלב.

וחרפונב למד שמזה כבר 70 שנה אחרונות בני האדם התחילו לגבש מנהג לשבת מול מסך בוהק

וללחוץ על קופסת כפתורים המונחת לקדמת המסך.

וחשב לעצמו "זאת ההזדמנות שלי להביא את בני האדם אל האושר"

וחרפונב הבין שבני האדם מחוברים זה לזה דרך המסך הבוהק.

דרך המסך הבוהק בני האדם מתקשרים ומקשיבים זה לזו.

בעזרת המסך הבוהק כל אחד מקבל קול בעולם.

בעזרת המסך הבוהק אנשים מצליחים למצוא את מקומם בעולם.

וחרפונב מהר הבין היכן מיקומו בעולם והתחבר על כבל הרשת והעביר עצמו מן האבן אל הבינרי.

ויאמר חרפונב לכל בני האדם אשר יושבים מול המסך הבוהק

"אני הוא אלוהיכם חרפונב, אשר יוצא אתכם מן הבדידות הקיומית אל האושר"

ויתבוננו בו בני האדם בדימוי חרפונב ויגיבו

"אין זה חמוד, ואין זה מצחיק וזהו כלל אינו תוכן מיני."

ובני האדם המשיכו להתבונן במסכים הבוהקים

וחרפונב מצא נחמה בין מרחבי הסייבר וינוח.

ByeBye Jellfish

הבשורה ד

ובזמן שחרפונב ישן, בני האדם קיבלו את דבריו של האיש הגדול.

זמנים עברו וכל פעם האיש גדול רענן את דבריו.

מאברהם ועד מוחמד בני האדם נלחמו על האמת של האיש הגדול.

וחרפונב המשיך וישן.

ונתן למלחמות ולרציחות, לאנוסים ולאנסים, למדכאים ולמדוכאים ולכדור הארץ לספוג

את מעשיהם.

אין הם מוכנים לדעת שהאיש הגדול נצר את לשונו.

וחרפונב ישן ושקט לו בליבו ויחלום חלומות על יום שיגיע ויוכל להתגלות בפני בני האדם.

Composition

הבשורה ג

וישן חרפונב וכבר עברו להן מאה חמישים ושמונה מליון שנה.
ובזמן שנתו הערבה והייתה האדמה חמה וקרה זזה ונודדת, חיים יסתיימו וחיים נבראו.

ויום אחד הבחין האדם הקדמון בסלע קטן ולסלע שתי בליטות ארוכות בקיצהו וחריץ שחילק את פני השטח העגלגלים והמחוספסים.
ויתקרב האדם הקדמון אל סלע...
"אל נא תירא יצור עירום" אמר חרפונב
והאדם הקדמון אשר אינו יודע לפרש את המידע שקיבל התמלא יראת כבוד.
אין הוא יודע מה פשר הקולות ששמע מן הסלע.
אין הוא יודע מה הוא הדבר שראה.
אין הוא יודע האם הוא חי.
ואין הוא יודע יודע מה קורה בחייו אחרי שראה את חרפונב.
וילך האדם הקדמון אל ביתו ויעביר את הידע שאינו יודע לשאר בני האדם הקדמונים.
ויחשוב חרפונב לעצמו "אלה הם אינם בני האדם אשר מחפשים את האושר, תקשורתם היא בסיסית ויודעים הם כיצד לשרוד"
וימשיך חרפונב לישון כי טוב.

הבשורה ב

ומסעות חרפונב במרחבי היקום הוליכו אותו מאה ושישים מליון שנים אחורה בספירת שנות כדור הארץ.

נחת בשלום על הארץ ויפגוש לטאה גדולה, ויאמר חרפונב אל הלטאה "אני הוא חרפונב, יצאתי מפניו של האיש הגדול אשר איבד כל תיקווה לאנושות"

הלטאה הגדולה רכנה אל חרפונב ותאמר "המפ"

ויאמר חרפונב הלטאה "כנראה שחזרתי אחורה בזמן, לכי לך לטאה ענקית ותרעי בשדות. תלחכי אשב ותתענגי על הארץ

שאני מוסר לך. לכי לך ואני מבטיח לך שחייך יהפכו להערצה"

ותסתכל הלטאה אל חרפונב ותאמר "המפ"

והלטאה הרימה את ראשה ותסתכל אל הארץ אשר הבטיח לה חרפונב ולפתע מכל מיני העולם נגלו לעיניה; עשב ירוק עצי פרי ומים.

ואושר גדול מילא את לב הלטאה ונעלמה אל האופק המבטיח.

וחרפונב נשאר במקום זה ממתין לבני האדם ויהפוך את עצמו לאבן הארץ וישן.

הבשורה א

וחרפונב יצא מפניו של האיש הגדול אשר מרחף ביקום

ויאמר חרפונב אל האיש הגדול: "שתקת מספיק שנים, איני יכול לחכות עוד

בני האדם מחפשים את האושר. בני האדם מאמינים שאם הם יאמינו בכל כוחם

יגיע המאור. בני האדם מאמינים שאם הם יאמינו באמונה גדולה ישתנה העולם.

בני האדם מאמינים באמת אחת ויחידה, אשר כל אדם הינו האמת.

בני האדם נלחמים רוצחים ואונסים על אמת זאת והאושר אינו בא.

שתקת מספיק איש גדול ואני יוצא ממך בשקט וברוך

אני אנוח לי ביחד עם בני האדם ואתן להם לגלות את האושר דרכי.

אני אראה אותם ללא לאום וללא דת בני אדם יוצרי הזמן"

וישתחרר חרפונב מפניו של האיש הגדול אשר נשאר אילם ועיוור למראה העולם

מתרחק לו אט אט וחרפונב שט לו בחלל היקום אל כיוון בני האדם

Living Room

Living room | Leaving room | Couch crack | Comfort

Born to be wild

ctrlr

please let me know when you are ready i really need those ex' points to lvl up O.K.?

We hang out

Nirvana

the waves are coming towards me
and fade away to the sandy beach
reflextion of dark blue to orange
is seen on the glossy sand

Elevated robot

When I am going
High in the sky.

I point my finger
higher

Pass my antenna

I know i am a
machine

a...

Robot...

build out of

metal and silicon
wires and plastic

the electricity
is my blood

and the battery
is my heart

I can calculate trillion
of equations
in a second

but even I
need to find
my hole in the sky

Nom Nom

Petting legs | Blue & Magenta Stripes

Midnight Explosion

I raise my hands up high.

*Thump*

my limps have failed me.

Japanese motorcycle hugger

House

Magenta People

Stare in to the light

Floating in the sky...

I do not want

to stare the light

float the sky

I want to see the light

and touch the ground

שנה אלף

עומדת להסתיים שנת הלימודים הראשונה בלימודי אומנות.
הידע שלי באומנות שאף לאפס רק ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד (בעצם מגיל ארבע עשרה).
אחרי מסכת לימודים ארוכה, לימודי אדריכלות ולימודי מדעי המחשב. הבנתי שאין ביכולתי לעשות שם דבר חוץ מאשר ללמוד אומנות וזה בעצם מה שאני עושה בחיים מאז שאני מודע לעצמי.

לימודי אומנות הינם דבר מופשט לחלוטין כמו אומנות ולרוב המורה\מרצה מוצא את עצמו עומד מול עבודות סטודנטים ומנסה לקדם את התלמיד במעט שמתרחש לו מול הפרצוף וגם התלמיד לרוב מקמט את הפרצוף מול הביקורת ומנסה לפענח את המרצה.
הלימודים מלאים בדיבורי סרק ובהייה באוויר ואתה מקבל את הרושם שאינך מגיע לקצה של מוסג מה זאת אומנות והמרצים שלך אינם יודעים מה זאת אומנות.

שנה א' לא למדתי מה זאת אומנות, ובסיור בהגשות של שנה ב' איני מרגיש שישנה התקדמות בעניין אבל מורגשת עשייה, ואני חושב שהדגש אכן הוא על עשייה.
איני יכול להגיד שאני עושה אומנות האומנם אני נמצא בעשייה מתמדת, וזה מה שלמדתי השנה.

הלימודי אינו בתרגילים ובהנחיות המרצים.
למדתי צילום רישום פיסול, אומנות במרחב הדיגיטלי ווידאו ארט.
בכל אחד מהמקצועות לא היה דגש על טכניקה ואפשר להתווכח על זה. אבל אני לא באתי ללמוד אומנות כדי ללמוד טכניקה. טכניקה אפשר ללמוד מהאינטרנט אנחנו נמצאים אשר מתקיים חופש המידע ואם אני ירצה ללמוד טכניקה מסוימת ואני ימצא כיצד לבצע אותה בעזרת האינטרנט.
אחד צריך להמציא לעצמו את הטכניקה האישית ולכן לא מלמדים אותנו זאת, בשביל זה יש חוגי יצירה במתנ''ס ליד הבית.
הלימוד העיקרי הוא היצירה העשייה ההתבוננות והרגישות שאני מפתח בכך שאני נמצא במרחב שהשפה שלו היא האומנות.

הלימוד הוא בפיענוח המרצים ופידבקים מהסטודנטים.
אתה לומד מה נעשה בעבר והוא אכן נקרא אומנות ללא עוררין. שזה דיי מוזר אתה חושב לעצמך
"האם אומנות הינה אומנות כאשר היא חיה בעולם שעבר"
האם אומנות יכולה להיווצר כאן ועכשיו או שמשהו צריך לבוא ולאשר אותה "מממ זאת אכן אומנות"
נכון לעכשיו אני אקח לעצמי את המחשבה שהעשייה והפעולה היא כרגע מה שחשוב.

I P U

@ Gallery

Thunder

Can you see me change?
Its been along time since... since I felt...
since I felt these thunders in my chest
silent thunders...

מגע

המילים יוצאות מתןך גרני

ופגעות בשיניים

אין להן לאן לצאת

הן רוצות להגיע אליך

ונאלצות להתמוגג בחלל פי

מילותי דורשות ושאלות

״איה חום הגוף ששוכב במיטתך?״

ואני תוהה ומניח יד

בחלל שנוצר בין הקיר וביני

וחולם על מגע גופך שיגיע מחר

A-Z

Awaiting life to spread
Away to seek
Once been gone
Once to start
Eating time
So it wont be gone
Gone away
Observe